גזר דין בתיק ת"פ 6204-05

1. הנאשמת 1 הינה חברה פרטית אשר הוקמה ב-25.6.1984, עסקה בעבודות בנייה ופיתוח בכל התקופות הרלוונטיות לכתב האישום.

הנאשם 2 שימש כמנהל פעיל בנאשמת 1 בכל התקופות הרלוונטיות לכתב האישום.

הנאשמת 1 הייתה, בתקופות הרלוונטיות לכתב אישום זה, בין "המעביד" כמשמעותו בתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים) התשנ"ג - 1993 (להלן: "התקנות").

הנאשמים היו, בתקופות הרלוונטיות לכתב האישום, חייבים בניכוי מס במקור מעובדיה ומקבלני המשנה של נאשמת 1, על פי הוראות סעיפים 117, 164 ו-166 לפקודת מס הכנסה.

הנאשמים ניכו על פי הוראות סעיף 164 לפקודה והתקנות ממשכורות ששולמו לעובדיה ומקבלני המשנה של נאשמת 1 עבור התקופות נובמבר 2001- אפריל 2003, בסך של 592,409 ש"ח (קרן על פי הפירוט המצוין בכתב האישום - ב-18 מועדים שונים).

כתב האישום הוגש בתאריך 14.12.05.

2. תחילה כפרו הנאשמים בעובדות המיוחסות להם בכתב האישום, עת שהיו מיוצגים על ידי עו"ד אחר והדיונים נדחו מעת לעת בהסכמה כדי לאפשר לנאשמים להסיר את המחדלים.

3. בתאריך 9.7.2008 עבר ייצוג הנאשמים לידי עו"ד בלפור קיוויתי.
4. בתאריך 10.9.2009 הגיעו ב"כ הצדדים להסדר לפיו הנאשמים יחזרו בהם מכפירתם, יודו ויורשעו בעובדות כתב האישום. עוד הוסכם, שהטיעונים לעונש יידחו לתקופה של שישה חודשים כדי לאפשר לנאשמים להסיר את מלוא המחדלים.

5. הטיעונים לעונש נדחו בהסכמה פעם נוספת, כדי לאפשר לנאשם להסיר את מלוא המחדלים. עוד בישיבה מיום 4.11.10, עתר הסנגור לקבלת תסקיר מאת שירות המבחן שיבחן בין היתר את שאלת ביטול הרשעת הנאשם.

6. מתסקיר שהוגש בעניינו של הנאשם עולה כי הוא בן 68, נשוי ואב לארבעה בנים, מתגורר עם משפחתו ברהט, עובד כעצמאי בעבודות פיתוח ופיתוח תשתיות.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם מחזיק בתפיסות ובערכים נורמטיביים וכי במהלך חייו, התנהל על פיהם. כמו כן, הנאשם תופס עצמו כאיש כבוד וכאדם המגיע להישגים באמצעות עבודה קשה- תפיסה עצמית זו הינה מרכזית עבורו כמקור חיובי לתחושת ערך עצמי.

אשר לעבירות בהן הורשע- הנאשם מסר כי בוצעו בתקופה בה קרס ענף הבנייה וכך גם הוא. הנאשם הודה כי לא עמד בדרישות החוקיות אולם טען כי עשה זאת בשל רצונו להילחם על קיום החברה ולעמוד במחויבותו לספקים.

שירות המבחן סבור כי הרשעה בדין עשויה לפגוע בהמשך התפתחותו של הנאשם בתחום העבודה ותגרום לפגיעה משמעותית בדימויו העצמי. כמו כן, לאור עברו הנקי של הנאשם, מאפייני אישיותו, רקע התנאים בהם גדל, פעילותו המקצועית והתנהלותו, המליץ השירות לבטל את הרשעתו בדין ולהשית עליו צו מבחן בהיקף 100 שעות .

7. טיעוני ב"כ המאשימה - במסגרת הטיעונים לעונש, עתרה ב"כ המאשימה להותיר את הרשעת הנאשם על כנה ולהשית עליו מאסר מותנה ארוך ומרתיע אשר ימחיש את חומרת העבירות בהן הורשע, קנס כספי והתחייבות.

ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה הקובעת כי ככלל, יש להרשיע נאשם שעבר עבירה ורק במקרים חריגים ניתן יהיה לחרוג מכלל זה. נטען כי הנאשם אינו עומד בקריטריונים שנקבעו בפסיקה, בפרט על רקע חומרת העבירות בהן הורשע- אי תשלום מס שנוכה, אשר בעניינן נקבע כי הן בעלות אלמנט של גניבה ועל כן, יש להשית בגינן עונשים מחמירים ולתת את הדגש על האינטרס הציבורי. עוד נטען לחומרה, כי מדובר ב-18 עבירות ולא במעידה קלה חד פעמית וכי המחדלים טרם הוסרו במלואם.

ב"כ המאשימה טענה בנוסף כי לא הוכח שהרשעה בדין תמנע מהנאשם להמשיך לפעול בתחום עיסוקו וכי לרוב, בתיקי מס הכנסה הנאשמים הינם אנשי עסקים ואין המדובר במקרה חריג.

אשר לפגיעה הרגשית בנאשם- נטען כי אין בה כדי לפטור את הנאשם מלתת את הדין על מעשיו וכי אין לו להלין אלא על עצמו.

עוד נטען כי מידת הפגיעה באחרים הינה רבה מאחר ונגרם נזק רב לקופה הציבורית לאור סכומי המס הגבוהים.